ברטנורא על משנה בכורות ו׳:ט׳

9 מַעֲשֶׂה שֶׁהַלְּחִי הַתַּחְתּוֹן. מִשּׁוּם דִּתְנַן לְעֵיל דִּבְפִיו דּוֹמֶה לַחֲזִיר פְּלִיגֵי רַבָּנָן עֲלֵיהּ דְּאִילָא, קָמַשְׁמַע לָן הַשְׁתָּא דְּלֹא פְלִיגֵי רַבָּנָן עֲלֵיהּ אֶלָּא בִשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַתַּחְתּוֹנָה, אֲבָל שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הָעֶלְיוֹנָה מוֹדִים רַבָּנָן דַּהֲוֵי מוּם. וּמַעֲשֶׂה נַמִּי שֶׁהַלְּחִי הַתַּחְתּוֹן עוֹדֵף עַל הָעֶלְיוֹן וְאָמְרוּ חֲכָמִים הֲרֵי זֶה מוּם. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁעֶצֶם הַלְּחִי הַתַּחְתּוֹן עוֹדֵף עַל הָעֶלְיוֹן, אָז הָוֵי מוּם אֲפִלּוּ בִּבְהֵמָה. אֲבָל אֵין בָּהּ עֶצֶם אֶלָּא שֶׁשְּׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה אֲרֻכָּה וּמְקַבְּלָהּ אֶת הָעֶלְיוֹנָה, הָוֵי מוּם בָּאָדָם אֲבָל לֹא בַבְּהֵמָה:

10 אֹזֶן הַגְּדִי שֶׁהָיְתָה כְפוּלָה. שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי אָזְנַיִם מִצַּד אֶחָד אֹזֶן בְּתוֹךְ אֹזֶן:

11 בִּזְמַן שֶׁהִיא עֶצֶם אֶחָד. שֶׁאֵין לָהּ אֶלָּא תְנוּךְ אֶחָד, שֶׁנִּכְפַּל תְּנוּךְ הָעֶלְיוֹן לְתוֹכוֹ וְנִתְחַבֵּר לְמַטָּה, הָוֵי מוּם:

12 וְאִם אֵינָהּ עֶצֶם אֶחָד. שֶׁהַתְּנוּכִים מֻבְדָּלִים לְמַעְלָה:

13 אֵינוֹ מוּם. וְטַעֲמָא לֹא אִתְפָּרַשׁ. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא דָמֵי לְבַעַל חָמֵשׁ רַגְלַיִם, דְּאֹזֶן בְּתוֹךְ אֹזֶן אֵינוֹ נִרְאֶה כָּל כָּךְ:

14 שֶׁהִיא דוֹמָה לְשֶׁל חֲזִיר. עֲגֻלָּה כִזְנַב הַחֲזִיר, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ דַּקָּה כְמוֹתָהּ:

15 שָׁלֹשׁ חֻלְיוֹת. דַּוְקָא בְּזָנָב שֶׁל טָלֶה הוּא דְּבָעִינַן שָׁלֹשׁ חֻלְיוֹת. אֲבָל זָנָב שֶׁל גְּדִי, חֻלְיָא אַחַת בִּלְבַד מוּם, שְׁתַּיִם אֵינוֹ מוּם. וְכֵן הֲלָכָה: